המבול לפי ספר חנוך: למה נחרב העולם

בקצרהלפי ספר חנוך א׳, המבול בא לטהר את הארץ מן החמס שמילא אותה אחרי שהמלאכים השומרים ירדו אליה, הולידו את הענקים ולימדו את בני האדם ידע אסור.

מה הייתם חושבים על שופט שגוזר על נאשם את העונש החמור ביותר שאפשר להעלות על הדעת, ומנמק את פסק הדין בשורה אחת: הנאשם היה רע? רובנו היינו מבקשים לראות את התיק.

זה, פחות או יותר, מצבו של מי שקורא את סיפור המבול בספר בראשית. אלוהים רואה ״כי רבה רעת האדם בארץ״, מתחרט שברא אותו, ומחליט למחות את הכול. מה בדיוק עשו בני האדם? מה היה נורא כל כך, שהצדיק את השמדת העולם כולו, כולל הבהמות והעופות? התורה מסתפקת במילה ״חמס״ וממשיכה אל מידות התיבה.

ספר חנוך פותח את התיק.

למה בא המבול: התשובה של ספר חנוך

לפי ספר חנוך א׳, המבול אינו עונש על חטאים רגילים של בני אדם רגילים. הוא תגובה לפלישה. מאתיים מלאכים ירדו מן השמיים, לקחו נשים מבנות האדם והולידו ענקים, שאכלו את כל מה שהיה על הארץ ושתו את דם בעלי החיים. במקביל לימדו המלאכים את בני האדם לעשות כלי נשק ולעסוק בכשפים. הארץ התמלאה דם, והיא עצמה, כך מספר הספר, קוננה על החמס.

כשהזעקה מגיעה לשמיים, אלוהים מחלק פקודות לארבעה מלאכים. שלושה מהם נשלחים לטפל באשמים. הרביעי נשלח אל האדם היחיד שעתיד להינצל:

אֱמֹר לוֹ בִּשְׁמִי: הִסָּתֵר! וְגַלֵּה לוֹ אֶת הַקֵּץ הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, כִּי כָּל הָאָרֶץ תִּמָּחֶה: מַבּוּל מַיִם יָבוֹא עַל כָּל הָאָרֶץ, וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִגְוַע. וְעַתָּה לַמֵּד אוֹתוֹ כֵּיצַד יִנָּצֵל, לְמַעַן יִוָּתֵר זַרְעוֹ וְיֵשֵׁב בְּכָל הָאָרֶץ.

ספר חנוך א׳, פרק י, פסוקים 2 ו-3

המבול, בגרסה הזאת, הוא קודם כול פעולת טיהור. הספר משתמש שוב ושוב במילים של ניקוי וריפוי: לרפא את הארץ שהמלאכים השחיתו, לטהר אותה מכל טומאה. המים באים לשטוף משהו שאי אפשר היה לתקן בדרך אחרת.

תינוק שמאיר את הבית

החלק המפתיע ביותר בסיפור נמצא דווקא בסוף הספר, בפרקים קו וקז. הוא מתחיל בחדר לידה.

ללמך, בנו של מתושלח ונכדו של חנוך, נולד בן. התינוק אינו דומה לשום תינוק אחר. גופו לבן כשלג ואדום כוורד, שערו לבן כצמר, וכשהוא פוקח את עיניו הבית כולו מתמלא אור. למך נבהל. הוא משוכנע שהילד אינו שלו, ושאביו האמיתי הוא אחד המלאכים שירדו מן השמיים. בימים שבהם מלאכים מסתובבים על הארץ ולוקחים להם נשים, החשד הזה אינו מופרך כפי שהוא נשמע.

למך רץ אל אביו מתושלח, ומתושלח יוצא למסע אל קצות הארץ, אל המקום שבו שוהה חנוך עם המלאכים. חנוך מרגיע את בנו: הילד הוא בנו של למך. שמו יהיה נח, והוא ובניו יינצלו מן האסון שעומד לבוא על העולם.

הסיפור הזה היה אהוב כנראה במיוחד. גרסה אחרת שלו נמצאה באחת המגילות ממערות קומראן, מגילה ארמית שמרחיבה את סיפורי ספר בראשית. שם למך אינו מסתפק בריצה אל אביו. הוא מתעמת קודם כול עם אשתו, והיא נשבעת לו בכל היקר לה שהילד שלו.

נח צועק שלוש פעמים

גם נח עצמו זוכה בספר חנוך לקול משלו. בחלק המכונה ספר המשלים הוא רואה שהארץ נוטה ליפול ושקיצה קרוב. הוא הולך עד קצות הארץ וצועק אל חנוך, אבי סבו, שלוש פעמים: שמעני, שמעני, שמעני.

חנוך מסביר לו מה עומד לקרות, ולמה. בני האדם למדו את סודות המלאכים, את הכשפים ואת מלאכת יציקת המתכות, ועל כך נגזרה כליה. נח לבדו נמצא נקי. מלאכי העונש כבר עומדים מוכנים, מחזיקים בכוחות המים שמתחת לארץ וממתינים לפקודה.

בחלק אחר של הספר, חזון החיות, כל ההיסטוריה מסופרת כמשל על בעלי חיים, ונח מופיע בו כפר לבן שלומד סוד מפי מלאך, הופך לאדם ובונה לו תיבה. אפילו בתוך משל, מחברי הספר מקפידים שלא לוותר עליו.

הסיוט של חנוך

גם חנוך עצמו רואה את המבול מראש. בפרק פג הוא מספר לבנו מתושלח על חלום שחלם בנעוריו, כשישן בבית סבו מהללאל. בחלום השמיים קורסים ונופלים על הארץ, הארץ נבלעת בתהום גדולה, הרים נתלים על הרים, ועצים גבוהים נעקרים מגזעיהם. הוא מתעורר בצעקה, וסבו מבקש ממנו להתפלל שתישאר שארית על הארץ.

זה אחד הרגעים האישיים ביותר בספר. לפני שהמבול הוא גזרה שמימית או שיעור בשכר ועונש, הוא סיוט של נער שמתעורר בבהלה באמצע הלילה.

שלושה מבולים, שלוש סיבות

מעניין להניח את שלושת הסיפורים הקדומים על המבול זה ליד זה. בסיפור המסופוטמי, הקדום מכולם, האלים מביאים מבול מפני שבני האדם התרבו והרעישו, והרעש הפריע לאל הראשי לישון. בספר בראשית המבול בא בגלל רעת האדם. בספר חנוך הוא בא בגלל משהו שנעשה לאדם.

אלה שלוש תשובות לאותה שאלה: מי אשם כשהעולם נחרב. לפי הראשונה, האלים קצרי רוח. לפי השנייה, האדם אשם. לפי השלישית, האדם הוא בעיקר קורבן של כוחות גדולים ממנו. וכאן טמונה גם האירוניה של הגרסה השלישית. המלאכים נאסרים, הענקים נהרגים זה בידי זה, אבל אלה שטובעים בסופו של דבר הם בני האדם.

המבול כחזרה כללית

לספר חנוך יש סיבה נוספת להתעניין במבול. מבחינתו, המבול הוא אירוע מן העבר וגם דגם של העתיד. הספר מכנה אותו ״הקץ הראשון״, ורומז בכך שיהיה גם קץ אחרון: יום משפט גדול, שבו ייענשו סופית המלאכים האסורים ויתוקן העולם כולו.

לכן, מיד אחרי פקודות ההשמדה, עובר הספר לתיאור של עולם אחר. הארץ תטוהר, עצים וגפנים יינטעו בה, כל בני האדם יהיו צדיקים, וכל העמים יברכו את אלוהים. ובסוף באה הבטחה, שמוכרת לנו גם מספר בראשית: מבול לא יבוא עוד, לדור ודור עד עולם.

מה נשאר אחרי המים

אנחנו נוטים לזכור מסיפור המבול את התיבה, את החיות ואת הקשת בענן. ספר חנוך מבקש שנזכור גם את מה שקדם לכל אלה. לפי הספר, העולם הקדום לא נחרב מפני שבני האדם היו גרועים במיוחד. הוא נחרב מפני שנכנס אליו כוח שלא היה אמור להיות בו, ומפני שהגיע אליו ידע שאיש לא היה מוכן לו.

המים ירדו מזמן. השאלה מה עושים עם כוח גדול מדי ועם ידע מסוכן מדי עדיין מחכה לתשובה טובה יותר ממבול.