ספר חנוך א׳ וספר חנוך ב׳: מה ההבדל?

מי שמחפש את ״ספר חנוך״ מגלה מהר מאוד שיש יותר מאחד. יש ספר חנוך א׳, יש ספר חנוך ב׳, ומי שמעמיק ימצא גם שלישי. המצב מזכיר קצת סדרת סרטים שבה כל חלק צולם בידי במאי אחר, במדינה אחרת ובמאה אחרת, ורק שמו של הגיבור נשאר.

ההבדל בין השניים הראשונים אינו עניין למומחים בלבד. אלה שני ספרים שונים מאוד זה מזה, ומי שיודע מה יש בכל אחד מהם יידע גם באיזה מהם לפתוח.

ההבדל בקצרה

ספר חנוך א׳ וספר חנוך ב׳ הם שני חיבורים נפרדים, שנכתבו בזמנים שונים, בידי מחברים שונים, ושרדו בשפות שונות. המשותף להם הוא הגיבור: חנוך בן ירד, שלפי ספר בראשית התהלך את האלוהים ונלקח.

ספר חנוך א׳ מכונה ״חנוך האתיופי״, מפני שהנוסח המלא שלו שרד בגעז, לשונה העתיקה של אתיופיה. יש בו 108 פרקים. ספר חנוך ב׳ מכונה ״חנוך הסלאבי״ או ״ספר סודות חנוך״, מפני שהנוסח המלא שלו שרד בסלאבית כנסייתית עתיקה. במהדורה שבאתר יש בו 68 פרקים קצרים.

הגיל והמקור

ספר חנוך א׳ הוא הקדום, והוא עצמו אוסף של חמישה חיבורים. חלקיו הראשונים נכתבו בארמית, בארץ ישראל, לכל המאוחר במאה השלישית לפני הספירה. קטעים ממנו נמצאו במערות קומראן. האחרון שבחלקיו נכתב כנראה סביב ראשית הספירה.

ספר חנוך ב׳ צעיר ממנו, וסיפור גלגוליו עלום יותר. הוא ידוע מיותר מעשרים כתבי יד וקטעים בסלאבית, שהועתקו בין המאה הארבע עשרה למאה השמונה עשרה. רוב החוקרים סבורים שהנוסח הסלאבי תורגם מיוונית. חוקרים רבים מתארכים את החיבור עצמו למאה הראשונה לספירה, ויש המשערים שנכתב במצרים, אולם על כך אין הסכמה. בשנת 2009 זוהו ארבעה קטעים ממנו בקופטית, שנמצאו בנוביה, ומאז הכינוי ״הסלאבי״ מדויק פחות משהיה.

אוסף מול סיפור

ההבדל שמרגישים מיד בקריאה הוא במבנה. ספר חנוך א׳ הוא ספרייה קטנה. יש בו סיפור עלילה על מלאכים וענקים, מסעות אל קצות הארץ, חזיונות על יום הדין, טבלאות אסטרונומיות, משל ארוך על תולדות העולם, ודברי תוכחה. הקול משתנה מחלק לחלק, ולפעמים גם הדעות.

ספר חנוך ב׳ הוא סיפור אחד, רציף, שאפשר לקרוא בערב אחד. יש לו התחלה, אמצע וסוף. שני אנשים זוהרים מעירים את חנוך משנתו ולוקחים אותו לשמיים. הוא עולה מרקיע לרקיע, שומע מפי אלוהים כיצד נברא העולם, חוזר לביתו לשלושים יום כדי להיפרד מבניו, ונלקח שוב.

לרוחב ולגובה

גם המסע עצמו שונה. בספר חנוך א׳ חנוך נוסע בעיקר לרוחב. המלאכים מוליכים אותו אל קצה הארץ, אל הרים של אש, אל המקום שבו נאספות נפשות המתים, אל הגן שבמזרח. השמיים הם ארמון אחד גדול של בדולח ואש:

הֵם הֱבִיאוּנִי אֶל הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְקָרַבְתִּי אֶל חוֹמָה בְּנוּיָה אַבְנֵי בְּדֹלַח, וּלְשׁוֹן אֵשׁ סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ. אָז הֵחֵל הַפַּחַד לֶאֱחֹז בִּי.

ספר חנוך א׳, פרק יד, פסוק 9

בספר חנוך ב׳ המסע הוא לגובה. השמיים בנויים קומות קומות, ולכל רקיע יש תוכן משלו: אוצרות השלג והטל, גן העדן, מסילות השמש והירח, מחנות של מלאכים. בנוסח שבידינו יש עשרה רקיעים, ובעליון שבהם יושב אלוהים.

שָׁם הִבַּטְתִּי, וְשׁוּב הִבַּטְתִּי מַעְלָה, וְרָאִיתִי אֶת הָאֲוִיר. הֵם הֶעֱמִידוּנִי בָּרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן וְהֶרְאוּ לִי יָם גָּדוֹל מְאֹד, גָּדוֹל מִן הַיָּם אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ.

ספר חנוך ב׳, פרק ג, פסוק 1

מי מדבר אל חנוך

בספר חנוך א׳ חנוך כמעט אינו מדבר עם אלוהים ישירות. מלאכים הם שמסבירים לו את מה שהוא רואה: אוריאל, רפאל, מיכאל. הוא שואל, והם עונים.

בספר חנוך ב׳ המרחק מתקצר באופן דרמטי. אלוהים עצמו קורא לחנוך, מושיב אותו לשמאלו ליד המלאך גבריאל, ומספר לו בגוף ראשון כיצד ברא את העולם. הוא אף מציין שאת הסוד הזה לא גילה אפילו למלאכיו. חנוך של הספר השני הוא כבר יותר מנוסע וסופר. הוא איש סודו של הבורא.

כעס מול מוסר

הבדל נוסף הוא במצב הרוח. ספר חנוך א׳ הוא ספר כועס. יש בו מלאכים שחטאו, ענקים שהחריבו את הארץ, ועשירים שעושקים את הצדיקים. חלק גדול ממנו עוסק בשאלה מתי ואיך ייענשו כל אלה.

ספר חנוך ב׳ רגוע ממנו בהרבה. החלק הארוך ביותר בו הוא צוואה מוסרית של אב לבניו, ועיקרה הוראות לחיי יום יום: לתת לחם לרעב, לא לנטור רעה, לא להישבע לשווא, לשאת עלבון בסבלנות. יש בו אפילו פרקים על היחס לבעלי חיים, והם קובעים שמי שמתאכזר לבהמה פוגע בנפשו שלו. המלאכים שחטאו מופיעים גם כאן, אסירים ברקיע השני ודוממים ברקיע החמישי, אבל הם תחנה בדרך. הם אינם עיקר הסיפור.

אפילו השנה אינה אותה שנה

יש גם הבדל טכני אחד, שמלמד הרבה. ספר חנוך א׳ מתעקש על שנה של שלוש מאות שישים וארבעה ימים בדיוק, ומזהיר מפני מי שטועה בחשבון. ספר חנוך ב׳ מדבר על שנת שמש של שלוש מאות שישים וחמישה ימים ורבע, ועל שנת ירח של שלוש מאות חמישים וארבעה. מי שכתב את הספר השני חי כבר בעולם אחר, עם לוח שנה אחר, ולא הרגיש שום צורך להמשיך את המאבק של קודמיו.

ויש גם שלישי

כדי להשלים את התמונה: קיים גם ספר חנוך ג׳, המכונה ״ספר היכלות״. הוא נכתב בעברית, מאוחר בהרבה משני קודמיו, ושייך לספרות הסוד היהודית הקדומה. בספר הזה חנוך כבר אינו אדם. הוא המלאך מטטרון, והוא זה שמדריך בשמיים חכם שעלה אליהם. הספר השלישי אינו נכלל במהדורות שבאתר.

במה להתחיל

אם אתם מחפשים את הסיפור המפורסם, על המלאכים שירדו אל הר חרמון ועל הנפילים, התחילו בספר חנוך א׳, בשלושים ושישה הפרקים הראשונים. זה הספר היסודי, וממנו צמח כל השאר.

אם אתם מעדיפים סיפור אחד, קצר ובהיר, שיש בו מסע בשמיים, סיפור בריאה ודברי פרידה של אב, התחילו בספר חנוך ב׳. הוא נגיש יותר, ואפשר לסיים אותו בנסיעת רכבת אחת.

רבים מחפשים את ״הגרסה הנכונה״ של כל סיפור. במקרה של חנוך אין גרסה כזאת. יש דמות אחת, ששני דורות שונים של כותבים השתמשו בה כדי לומר דברים שונים. הראשונים רצו להבין מאין בא הרע. האחרונים רצו לדעת איך לחיות. שתי השאלות עדיין פתוחות, וטוב שיש לנו שני ספרים.